מאז ילדותי אהבתי להתעסק באומנות. הייתי ממחזרת חומרים שונים, ויוצרת מהם דברים שימושיים.

בבגרותי צעדתי בתלם, מגמת פיזיקה וכימיה, לימוד סיעוד ורפואה אלטרנטיבית. בעלי ואני הקמנו מפעל משפחתי למוצרי אלקטרוניקה ברמה בין לאומית- מפעל שיקום בו מועסקים עשרות נכים. כל זאת תוך כדי גידול משפחה ענפה.

בהגיע גיל הפנסיה, החלטתי להתעסק באומנות. למדתי בשלוחת בצלאל ברוממה ירושלים, ומשם ישר להקמת בית לאומנויות לזכות את הרבים בהנאה שביצירה. 

למגע בחומר תחושה נפלאה, מהנה (ואפילו ממכרת) המגע עם החומרים הללו הוא מגע עם הטבע, הבריאה והאדמה.

העבודה בחומר מאפשרת משחק אין סופי, בשילוב הדמיון וההתבוננות במציאות הקיימת. העיסוק בחומר על כל גווניו מפתיע כל פעם מחדש

התחלתי בהתנדבות בבית גיל הזהב, בסדנאות לנשים אחרי לידה, סדנאות לעמותת אדווה, למאותגרים בפוריות, והתנדבות ביד תמר לחולים כרוניים.

בזמן הקורונה סדנאות מטעם הרווחה לנשים שרוצות זמן איכות והיו זקוקות לצאת מהבית להתאוורר.

יש לי גישה מיוחדת למאותגרים למדתי סיעוד, אחות מוסמכת, חינוך מיוחד במכון פויירשטיין למדתי את התוכנית העשרה אינסטרומנטלית, התמחיתי ועבדתי עם קשישים ונכים.

כעת פתחתי את הסדנא שלי לסדנאות חד פעמיות למי שרוצה ללמוד, להתנסות וליהנות מהדרך, ולצאת עם יצירה אישית, שימושית, תוך הנאה, חברתית, קולקטיביות עם יצירתיות.

הסדנא מציעה מגוון רחב של אפשרויות עשייה.