מה נעשה עם הילדים?
קיבלתי מספר פניות מאימהות מיואשות, ואם הילדים היו יכולים גם הם היו פונים בשאלה, מה לעשות בלי חברה ובלי יציאה מהבית.?
התשובה היא- יצירה!
יצירה בכל תחום, קרמיקה, ציור ועוד.
יצירה היא ביטוי של העולם הפנימי ותוצר ממשי מוחשי.
מעבר לחשיבות היצירה כפי שנכתב בבלוג הקודם- ביטחון וערך עצמי, פיתוח אסתטיקה, דחיית סיפוקים ועוד.
יש נקודות נוספות וחשובות שנפיק מהיצירתיות עם הילדים. כמו: חשיפה לחומרים שונים.
הנגיעה בחומרים השונים נותנת לנו ויסות חושי.
תינוקות בוחנים דברים דרך הפה וילדים גדולים יותר דרך המישוש.
כל חוש מחושינו מקבל מידע חושי מהגוף ומעביר אותו למוח.
בהעדר מגע עם החומרים, עלולה להיות בעיה במערכת העצבים שאחרית על עיבוד המידע החושי
הרעיון למניעת בעיות וויסות חושי, הוא המגע עם חימר, חול, אבנים, דבק, צבע, מים וכל חומר אחר (עם השגחה כמובן)
לאחר שאנו מבינים את היתרון שיש למגע עם החומרים, יהיה לנו קל יותר "לסבול" את היצירתיות של הילדים.
אפשר לעשות זאת "בחכמה".
כל אמא והיצירתיות שלה לשמור על בית נקי עם נתינת חוש ליצירתיות.
למשל יש סינרים או בגדי עבודה שיקלו על ההיסטריה מלכלוך בגדים.
או שימוש בדק בצורה נכונה (דבק עם פיה קטנה שלא נשפך ממנה הרבה).
יש יצירות שאפשר לעבוד עם מהדק.
יש צבעים שלא מלכלכים כמו צבעי עיפרון.
אך כדאי לא להימנע משמוש בגואש שלעיתים יורד במים.
גם חול אפשר לטאטא, ואם זה נראה מסובך אפשר לאפשר מקום מסיום ליצירה כמו מרפסת או פינה בבית.
השימוש בחומרים השונים והכללים של השימוש בהם בבית מלמדים את הילדים כללים לחיים: לימוד ריכוז העבודה במקום אחד, לא מסתובבים עם מכחולים מלאי צבע בבית, מפת ניילון על השולחן ושימוש בנייר טיוטה מתחת ליצירה ותשומת לב לנעשה מסביב.
חשיפה לחומרים חשובה להתפתחות תקינה וליכולת הויסות החושית שעוזרת לנו בתקשורת חברתית ובמשימות היומיומיות.
